קורס ברמנים - שיעור ג'ין

הגדרה : תזקיק דגנים ( עפ"י רוב) מתובל בצמח הערער ותבלינים שונים ( זרעי כוסברה, שורש אנג'ליקה, פלפל אנגלי, שקדים, קינמון, אירוס, קליפות הדרים ועוד)

מקור השם : מהמילה JUNIPER – גרגירי ערער

קצת היסטוריה

הג'יינבר שהוא אביו מולידו של הג'ין החל את דרכו בהולנד, במעבדתו של ד"ר פרנציסקוס סילביוס דה לה בואה, כימאי ורופא נודע בתקופתו אשר ניסה ליצור שיקוי יעיל לטיפול בהפרעות עיכול וכליות. הוא בחר לערבב שני מרכיבים- אלכוהול ושמן שהפיק מצמח הערער. לתרופה החדשה הוא קרא "ג'נייבר" והוא שמו ההולנדי של אלכוהול הערער עד היום. התרופה החדשה שהייתה מיועדת לחולים הפכה לפופולארית גם בקרב אנשים בריאים לחלוטין.

האומץ ההולנדי

מהולנד עבר המשקה לאנגליה, ככל הנראה ע"י החיילים האנגלים אשר נלחמו באותן שנים בארצות השפלה כדי לתמוך במרד נגד הכיבוש הספרדי. הג'נייבר שכונה ע"י החיילים האנגלים "האומץ ההולנדי", עזר להם להתמודד עם מוראות המלחמה, ועם הבסת הצי הספרדי ב 1588 חזרו החיילים לאנגליה עם המתכון שאותו כינו ג'ניבר, ועם הרגלי שתייה חדשים. באנגליה פותח המשקה תחת השם "ג'ין", וכדי להסוות את הטעמו התרופתי המתיקו את התזקיק. המשקה החדש החל לתפוס את מקומה של הבירה שעליה הוטלו מיסים גבוהים, וגם איסור ייבוא הכהילים מצרפת שהיו אהודים על האנגלים, הביאו לצמיחתו של ה"ג'ין" באנגליה, בעיקר בקרב המעמדות הנמוכים.

מגיפת הג'ין

עם הזמן החלה להסתמן עלייה בתופעת השכרות שהפכה לבעיה לאומית בעלת מימדים מדאיגים, וזכתה בכינויה ההיסטורי "מגיפת הג'ין". הטיב לתאר זאת ווילאם הוגארת בציורו "סמטת הג'ין" המתארים את חיי השכרות, איבוד המוסר והאומללות של עניי לונדון. מנגד, הציג הוגארת' את "רחוב הבירה", בו מתואר מצב אידילי של שגשוג ופריחה חברתית, תרבותית ומסחרית, כפי שהיה לפני שהג'ין תפס את מקומה של הבירה. שיקום המדינה בשנים הבאות היה לתהליך מורכב וממושך. המעמדות הבינוניים והגבוהים יזמו חקיקה של מסכת "חוקי הג'ין" שנכנסו לתוקף 1729 אשר הגבילו את הייצור באמצעות מיסים כבדים, אך חוקים אלה נעקפו ע"י הציבור בצורות שונות. מאמצע המאה ה18 נאסר לחלוטין זיקוק ג'ין באנגליה בעקבות מחסור לאומי בדגנים.

עידן חדש

תקופה של שלום וצמיחה כלכלית בקרב המעמד הבינוני גרמה להתקוממות כנגד העניים השיכורים, ולקראת סוף המאה החלה המהפכה התעשיתיית, שסיפקה מקומות עבודה חדשים וגרמה לשינוי מהותי בהרגלי השתייה של הפועלים. התנועה לאיסור שתייה חריפה קמה, ובנוסף עלתה הפופולאריות של המשקאות החמים- התה והקפה, ובתמיכת המטיפים הנוצרים עלתה המודעות לשמירה על בריאות הציבור. כל אלה תרמו לכך שמספר בתי הממכר לג'ין ירד מ 337 אלף ל 30 אלף בלבד בתוך 20 שנה. במקביל, רוככו האיסורים וההגבלים לייצור ג'ין, איכות ייצורו עלתה, טעמו הלך והתעדן והחל ייצורו בגרסה יבשה. אט אט חדל המשקה להיות האלכוהול של העניים, הוא חדר אל מועדוני האצולה וחדרי הישיבות של הפוליטיקאים וצבר לעצמו מוניטין חובק עולם…בימינו ג'ין מיוצר בכל הארצות שהיו תחת שליטה אנגלית קולוניאלית- הודו, אוסטרליה, דרום אפריקה ועוד..ובכל מקום שצבאות הכתר הניפו בו את הדגל הבריטי נפתחו גם בקבוקי ג'ין במועדוני הקצינים ובחדרי החוגרים. במאה ה20 חל שינוי באופן הצריכה של הג'ין, הוא הלך ונזנח כמשקה בפני עצמו, והפך למרכיב אהוב ונפוץ בקוקטיילים, כמו ה"דריי מרטיני" ו"הג'ין & טוניק"…

סטמת הג'ין ורחוב הבירה – ווילאם הוגראת' 1751